22 ביוני 2014 – 23:07 | אין תגובות

מצורפת ההזמנה למפגש המשפחות הקרוב שייערך ביום ראשון, ה-6 ליולי 2014.
 המפגש יתקיים בבי”ח איכילוב בשעות 16.00 עד  18.00.
 במסגרת המפגש יוצגו:

הצוות המקצועי של היחידה להפרעות תנועה בבית חולים איכילוב, בראשות דר’ טניה גורביץ ודר' אלונה גד, …

המשך קריאה »
מה אפשר לעשות היום?

בריאות טובה היא הנכס החשוב ביותר של האדם. מה אנחנו יכולים לעשות בשביל עצמנו!

מחלת הנטינגטון

מאמרים, קישורים ורשימת אתרים אשר מהווים מקור לידיעת ולימוד על חלת ההנטינגטון

סיפורים אישיים

חולים ובני משפחותייהם מספרים על ההתמודדות עם המחלה.

עדכונים מחקריים

פרסומים של מחקרים חדשים, מאמרים מעניינים בתחום חקר מחלת ההנטינגטון ועוד.

תמיכה ופעילות בעמותה

פעולות העמותה, תמיכה בחולים, כינובים וכנסים.

ראשי » טיפול בחולה, עדכונים מחקריים, תרופות (כיום סימפטומטיות)

סיכום כנס הרשת האירופית לחקר מחלת הנטינגטון (EHDN) – ספטמבר 2010 מאת דר' עופר סדן

מאת בתאריך 13 בספטמבר 2010 – 10:065 תגובות

בתחילת ספטמבר 2010 התקיים בפראג כנס הרשת האירופית לחקר מחלת הנטינגטון (EHDN). מדובר בכנס המתקיים מדי שנתיים, ומאגד אליו חוקרים בעיקר מאירופה, אך גם מארה"ב וממדינות נוספות. הכנס מתקיים במקביל בשני מישורים: האחד מחקרי-רפואי והשני כנס לאיגודים המקומיים. הכנס המחקרי הביא עמו כמה בשורות מעניינות.

ראשית, בתחום פיתוח התרופות, הוצגו כמה מחקרים מבטיחים. התחום שנראה המבטיח ביותר כיום הוא הטיפול באמצעות מקטעי דנ"א/רנ"א הפוגעים ביכולת חלבון ההנטינגטין להתבטא במח (RNAi, siRNA וכד'). היו דיונים נרחבים בנושא, האם עדיפה שיטה שבה מפחיתים בצורה יעילה את הביטוי של כל החלבון, גם זה התקין, או שעדיפה שיטה שבה מפחיתים סלקטיבית רק את החלבון הפגום. הדיון ככל הנראה עוד ימשך, אך בינתיים ישנן תוצאות מבטיחות במודלים עכבריים של המחלה.

עוד הוצגו שתי תרופות בפיתוח. האחת, ACR16 (Pridpoidine), משתייכת לקבוצה חדשה של תרופות בשם מייצבי דופמין. תרופה זו מונעת מצב בו יש עודף או חסר בדופמין באיזורים הרלבנטים במח. בניסוי קליני אירופאי שכלל כמה מאות חולים, הוכח שהתרופה שיפרה את התפקוד המוטורי של חולי הנטינגטון. כעת עומד להתחיל ניסוי נוסף גדול יותר בארה"ב בדרכה של התרופה לשוק.

תרופה שניה שהוצגה היתה ה- NP03 (low dose lithium). מדובר למעשה בתרופה ישנה – ליתיום, שנארזה בשיטה חדשנית המאפשרת מתן מינון נמוך פי 400 מזה המקובל תוך השגת אפקט טוב בהרבה. בשיטת האריזה הזו, מולקולות הליתיום מוחדרות לתוך בועות שומן מיקרוסקופיות, ואלו חודרות בקלות רבה יותר אל המח, כך שרב המינון מגיע ליעדו ולא אובד בדרך. תרופה זו נוסתה באינדיקציות אחרות באופן קליני והוכחה כבטוחה. בכנס דווח על אפקט חיובי בניסוי על עכברים טרנסגנים הנושאים את המוטציה בהנטיגנטין.

מעבר לכך, הוצגו המחקרים שלנו על תאי גזע מזנכימלים, ועל יכולתם למנוע את התפתחות המחלה באחד המודלים בחיות. החידוש העיקרי היה בכך שגם תאים שנלקחו מחולי הנטינגטון הצליחו למנוע את התפתחות המחלה בדומה לתאים שנלקחו מקבוצת ביקורת שאינה נושאת את המוטציה (וכל זאת בזכות השתתפות ערה של חברי העמותה הישראלית!).

פן אחר של הכנס היה דיווח על מחקרים גדולים שעורכים האירופאים והאמריקאים על אופן התפתחות המחלה ועל קצב ההתפתחות (REGISTRY הארופי ו- TrackHD האמריקאי). נבדקו מספר רב של שיטות מעקב אחר התפתחות המחלה מהשלב לפני התפתחות הסמפטומים הברורים הראשונים ועד לשלבים מאוחרים של המחלה. דיון מעמיק נעשה בכיוון זה משני טעמים: האחד, להבין את המחלה טוב יותר על ידי לימוד התפתחותה באוכלוסית חולים גדולה, והשני, הכנה של כלים למדידת אפקטיביות של תרופות חדשות על מנת שיהיו מוכנים כאשר תרופות אלו יועמדו למבחן קליני. אנחנו מקווים שגם ישראל תכנס למפת המחקרים הבינלאומיים החשובים הללו בעתיד הקרוב, תוך שיתוף החולים ומשפחותיהם.

בשנה הבאה יתקיים כנס הנטינגטון העולמי במלבורן, אוסטרליה. נקווה שבו יוצגו התקדמויות נוספות לקראת מציאת תרופה יעילה למחלת הנטינגטון.

דר' עופר סדן

5 תגובות »

  • מאת Panama:

    ייתכן שחומרים כימיים מסוימים אינם מפריעים להתפתחות המוח. מחקר קטן שנערך בשנת 1996 באוניברסיטת טורונטו ובדק שלוש תרופות נוגדות דיכאון שהיו בשימוש נרחב — פָרוקְסָטִין (המכונה בשם סֶרוקְסָט), סֶרטְרָלִין ופְלוווקסָמִין (paroxatine, sertraline, fluvoxamine) — הראה שהתרופות האלה כנראה אינן גורמות לפגמים מלידה, והתוצאות עלו בקנה אחד עם מחקרים על חיות ומחקרים קודמים שבדקו את השפעות השימוש בפרוזק, תרופה נוגדת דיכאון, אצל נשים הרות. אולם כיוון שהמחקר בדק רק 267 נשים הרות, הוא היה מוגבל מכדי לקבוע שאפשר ליטול בביטחון את התרופות האלה בתקופת ההיריון. המחקר גם לא בדק הבדלים התנהגותיים אצל התינוקות שנולדו.

  • מאת gold price:

    תטא הילינג אינה יכולה להזיק כלל. כמו בכל תחום, מה שיכול להזיק אלו אנשים בעלי אגו לא מבוקר שעושים שימוש לא נכון ולא אתי בכלים. אנו מוצאים שדווקא בתטא הילינג התופעה הזו הינה נדירה ביותר. מומלץ לשוחח עם המטפל כדי להתרשם ממיומנותו/ה, לקבל המלצות אם אפשר ולהיות אחראים על הגבולות שלנו. כמו כן, אנו מודעים לרגישותם של אנשים שמצבם הנפשי מעורער וממליצים להיות בקשר הדוק עם פסיכיאטר. רצוי ליידע את המטפל במידה ואת/ה נוטל/ת תרופות שמשפיעות על התודעה.

  • מאת Errol G. Patton:

    ערכנו מחקר פתוח (Open Lable) בן שנה על חולי הנטינגטון לפני ואחרי התפרצות המחלה כדי להעריך את הנסבלות, הבטיחות והיעילות בשימוש במנות גדולות של קריאטין.

  • מאת Gena Burris:

    מחלת הנטינגטון הינה מחלה תורשתית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (במוח) ומביא לפגיעה מוטורית (הפרעות תנועה), רגשית (חוסר יציבות רגשית) וקוגניטיבית (דמנציה ופגיעה בזיכרון). המחלה נקראת על שמו של ג'ורג' הנטינגטון, רופא אמריקאי שתיאר בשנת 1872 את המחלה לראשונה. הגיל השכיח לפריצת המחלה נע בין 35 ל-50.במקרים פחות שכיחים המחלה פורצת בגילאים שחורגים מטווח זה – צעירים יותר (גם בילדות), או מבוגרים יותר ואף במקרים נוספים המחלה לא פורצת כלל. תוחלת החיים לאחר פריצת המחלה נע בין 10 ל-20 שנה. מבחינה תורשתית ילד להורה הנושא את הגן הפגום, נמצא בסיכון של 50% לרשת את הגן, אך עם זאת הרפואה כיום מאפשרת להוליד ילדים ללא סיכון להורשת הגן הפגום. המחלה נחשבת כנדירה ונמצאת במערב בשכיחות הנעה בין נשא גן אחד על כל 20,000 איש עד לנשא אחד לכל 12,500 איש. למרות שלא קיימת תרופה למחלה, ישנם כיום תרופות לטיפול בסימפטומים של המחלה. במחקר ישנם מספר טיפולים או חומרים בפיתוח שמטרתם לעקב את התפתחות המחלה, למנוע את התפרצותה או אף להביא להחלמה מסוימת של החולים. המידע המחקרי המצטבר, מספק כיום לראשונה כלי התמודדות כנגד המחלה. פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, מספר תוספי מזון וחומרים אחרים הם בעלי פוטנציאל טיפולי במחלה ומאפשרים לבני המשפחות התמודדות אקטיבית כנגד המחלה. יחד עם זאת אמצעים אלה נשענים בשלב זה על הוכחות מדעיות חלקיות בלבד.

  • פן אחר של הכנס היה דיווח על מחקרים גדולים שעורכים האירופאים והאמריקאים על אופן התפתחות המחלה ועל קצב ההתפתחות (REGISTRY הארופי ו- TrackHD האמריקאי). נבדקו מספר רב של שיטות מעקב אחר התפתחות המחלה מהשלב לפני התפתחות הסמפטומים הברורים הראשונים ועד לשלבים מאוחרים של המחלה. דיון מעמיק נעשה בכיוון זה משני טעמים: האחד, להבין את המחלה טוב יותר על ידי לימוד התפתחותה באוכלוסית חולים גדולה, והשני, הכנה של כלים למדידת אפקטיביות של תרופות חדשות על מנת שיהיו מוכנים כאשר תרופות אלו יועמדו למבחן קליני. אנחנו מקווים שגם ישראל תכנס למפת המחקרים הבינלאומיים החשובים הללו בעתיד הקרוב, תוך שיתוף החולים ומשפחותיהם.

הוסף תגובה!

הוסף את תגובתך בהמשך הדף, או טראקבק מאתרך. תוכל גם עקוב אחר תגובות לפוסט זה באמצעות RSS.

שמור על תגובה נקיה, הגב לעניין. בלי ספאם.

ניתן להשתמש בתגי ה-HTML האלו:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

בלוג זה תומך ב-Gravatar. אם אין לך עדיין גראווטר, תוכל ליצור לך אחד על-ידי הרשמה ב: Gravatar.