22 ביוני 2014 – 23:07 | אין תגובות

מצורפת ההזמנה למפגש המשפחות הקרוב שייערך ביום ראשון, ה-6 ליולי 2014.
 המפגש יתקיים בבי”ח איכילוב בשעות 16.00 עד  18.00.
 במסגרת המפגש יוצגו:

הצוות המקצועי של היחידה להפרעות תנועה בבית חולים איכילוב, בראשות דר’ טניה גורביץ ודר' אלונה גד, …

המשך קריאה »
מה אפשר לעשות היום?

בריאות טובה היא הנכס החשוב ביותר של האדם. מה אנחנו יכולים לעשות בשביל עצמנו!

מחלת הנטינגטון

מאמרים, קישורים ורשימת אתרים אשר מהווים מקור לידיעת ולימוד על חלת ההנטינגטון

סיפורים אישיים

חולים ובני משפחותייהם מספרים על ההתמודדות עם המחלה.

עדכונים מחקריים

פרסומים של מחקרים חדשים, מאמרים מעניינים בתחום חקר מחלת ההנטינגטון ועוד.

תמיכה ופעילות בעמותה

פעולות העמותה, תמיכה בחולים, כינובים וכנסים.

ראשי » מאמר השבוע, מאמרים חשובים, מה אפשר לעשות היום?, מחלת הנטינגטון, עדכונים מחקריים, פעילות גופנית, תוספי מזון, תזונה

סקירה של המחקר במחלה – תקווה לעתיד וגם להווה

מאת בתאריך 14 באפריל 2010 – 21:512 תגובות

שנים על גבי שנים נאמר לחולים, "המדע מתקדם, בקרוב ימצאו תרופה" ,השנים עברו והמילים נשמעות דומות, אך מה שהשתנה מאז לעומת היום, שיש עשרות רבות של חומרים וטכניקות שנמצאו במעבדה כבעלי פוטנציאל להוות כתרופה או טיפול למחלה, מתוכן רבות נמצאות בפיתוח ומחקר, תקוותנו שבשנים הקרובות אחת או יותר יגיעו להיות טיפול זמין שיכול לעקב את המחלה, למנוע אותה או אפילה להביא לריפוי של חולים. בזירת המחקר יש גופים חזקים ורציניים מאד שמתאמים בין גופי המחקר השונים בעולם, ממנים מחקרים, מפתחים כלים ותשתיות מחקר ודוחפים באופן רציני תרופות שנראות בולטות ביכולות שלהם לעקב או לרפא את המחלה. הארגונים העיקריים הם CHDI שהיא הזרוע הביצועית של קרן HighQ. קרן HighQ מפעילה רשתות של תקשורת ותאום בין החוקרים בעולם, לדוגמא רשת החוקרים האירופאי EHDN מקשרת בין מאות חוקרים שפועלים בשיתוף פעולה בתחומי המחקר השונים. ובארה"ב פועלת קבוצת המחקר – Huntington Study Group שמנהלת מחקרים רבים לגבי המחלה.

איזה סוגי תרופות מפתחים ומחפשים?

כידוע המחלה פוגעת בתאי המוח, עם התקדמות המחקר לאחר מציאת הגן ב1993 ועד היום התבהרו חלק מהתהליכים והנזקים התוך תאיים שהמחלה מייצרת, התגלו מספר מוקדים של נזק ברמת התא הבודד. במחקר מתוארת השתלשלות של נזקים שנוצרת מהנקודה בה הגן המוטנטי של המחלה מייצר חלבון פגוע, מנקודה זו החלבון הפגוע יוצר שרשת של נזקים באזורים שונים בתא. ישנם מחקרים שונים ותרופות שונות בפיתוח למוקדים השונים. כל טיפול מנסה להביא לשיפור במצב של החולה דרך ריפוי אזור אחד או יותר. ככל שהניסיון לפתור את הבעיה יותר מהשורש כך התרופה עשויה להיות יותר יעילה. להלן רשימת קטגוריות של מחקר שבהם מפתחים טכניקות טיפול או תרופות, הקטגוריות מגבילות בד"כ לבעיות שהמחלה מייצרת, ראוי לומר שעל חלק מהבעיות אפשר להשפיע לטובה באמצעות תזונה או תוספי מזון (ראו בפירוט):

השתקת ביטוי הגן

שינוי הגן בפני עצמו אצל אדם בוגר הינו דבר מאד מורכב ונראה רחוק כיום, אך הדבר שנראה יותר ראלי עם הצלחות במחקרים שונים הוא השתקת התשדורת של הגן כלומר נטרול מולקולות הRNA שהגן מקודד. הטכנולוגיה נקראת RNA interference (RNAi).

נטרול החלבון הפגום

החלבון שהגן של המחלה מקודד נקרא הנטינגטין, נמצא במחקר שמניעת פירוקו באופן הטבעי שבו התא מנסה לפרקו, מונעת את המחלה. CHDI עמלים על פיתוח תרופה. תרופה שתהיה מבוססת על נטרול החלבון היא בעלת איכות מהמעלה הראשונה כמו RNAi. שם הטכנולוגיה הוא Caspase 6 Inhibitor.

מניעת צבירת נזקים לDNA – ב2007 פורסם מחקר שהראה שנזקים לDNA גורמים לנזק נוסף לגן של המחלה (הארכתו) ואותם נזקים שמצטברים גורמים למחלה לפרוץ. רדיקלים חופשיים הם היוצרים את הנזקים לDNA (נזקי חמצון). ניתן לצמצמם את כמות הנזקים ע"י תזונה בריאה המורכבת מירקות ופירות חיים, מומלץ: לאכול פעמים ביום סלט גדול עם מגוון גדול של ירקות בצבעים שונים. מומלץ 3-4 פירות ביום. מחקרים מראים שיש למזונות ולתוספים הבאים מסוגלות להגן בפני נזקי חמצון בהקשר של המחלה: כורכום (אפשר לבלוע מעורבב עם שמן זית), כרוב סגול, תה ירוק, אוכמניות כחולות, קראטין, קואנזים Q10 ואומגה-3. קראטין באופן מיוחד יתכן ובעל יכולת לנטרל את המנגנון שגורם להתארכות הגן. יש להימנע מגורמים המגבירים את הנזק: אוכל מטוגן, שרוף, בשר אדום, שומן רווי, מלח, סוכר, עישון, מתח נפשי, מחסור בשעות שינה וחוסר פעילות גופנית.

הסרת הצטברויות של חלבונים – כמו במחלות ניווניות אחרות של המוח, מצטברים בתאי המוח צברים של חלבונים, במספר ניסוים הודגם שאותם חלבונים יש להם אפקט רעיל לתא והסרתם או מניעת הצטברותם הינה בעלת אפקט מרפא. שילוב של תה ירוק והכימיקאל DAPH-12 הראו יכולת להסיר צבירים וישנו גם מכון מחקר ישראלי שפיתח טכנולוגיה להסרתם באמצעות וקטור ויראלי.

מניעת הפעלת יתר והתשה של תאי המוח – נמצא שתאי המוח של חולי הנטינגטון רגישים יתר על המידה לנוירוטרנסמיטר בשם גלוטמאט, דבר המוביל להפעלת יתר של תאי המוח ולשחיקתם. דימאבון הינה תרופה קיימת אנטי הסטמינית (נוגדת אלרגיה) שהתגלתה בעלת יכולת לצמצם את הרגישות לגלוטמאט, התרופה נמצאה יעילה כנגד אלצהיימר ונמצאת בשלב ניסוי (3) על חולי הנטינגטון.

נטרול מולקולות של מתכת – כמו במחלות ניווניות אחרות של המוח מצטברים בתאי המוח מולקולות של ברזל ושל נחושת (ראדיקאלים חופשיים) שמיצרים תהליכי חמצון חריפים. ישנם מספר תרופות בפיתוח בנושא אחת מהם (M30) מפותחת בטכניון בחיפה ע"י פרופ' מוסה יודעים. גם כורכום וגם תה ירוק נמצאו כבעלי יכולת לנטרל גם מולקולות של מתכת ועוד רדיקאלים חופשיים נוספים.

הגדלת יכולת חידוש העצמאית של תאים במוח – המוח מחדש את תאיו על בסיס מתמיד בניגוד למה שחשבו בעבר, את הכימיקאלים BDNF ו-GDNF הגוף מפריש כדי לעורר חידוש תאי המוח. במחלת הנטינגטון רמת BDNF יורדת ולצד ההרס המוח פחות מחדש את תאיו. ניסוים שונים מראים שהגברץ רמת הBDNF ו/או GDNF במוח היא בעל כוח ריפוי. לא ניתן לבלוע אותם בצורה פשוטה, אך ישנם מס' טיפולים בפיתוח. אחד מהמעניינים מפותח ע"י פרופ' מודעים מהטכניון שמפתח תרופה M30 בעלת יכולת כפולה גם לחדש תאים ע"י GDNF וגם לנטרל מולקולות של ברזל. עשית פעילות גופנית אירובית מעוררת יצור BDNF, מחרים שונים מראים שגם תה ירוק, ואוכמניות כחולות מעוררים חידוש של תאים במוח.

חיזוק רמת האנרגיה בתא – אולי הנזק המכריע ביותר של המחלה הוא הרס יחידות הכוח של תאי המוח (המיטוכונדריות), קראטין וקואנזים Q10 הם שני תוספי מזון שנמצאו במחקרים בעלי יכולת לחזק את רמת האנרגיה בתאי המוח ולפצות על החלשות המיטוכונדריות, במהלך 2010 צפיות להגיע תוצאות של מספר מחקרים גדולים של קראטין וקואנזים-Q10.

ביטול השפעה תמותה נגררת של תאים – המחלה מייצר אפקט של דומינו לגבי תמותת התאים, כאשר תא אחד מת הוא מעורר תמותה בתאים רבים אחרים, כורכום ותה ירוק נמצא בעלי השפעה נוגדת לאפקט הנ"ל.

2 תגובות »

  • מאת אנונימי:

    ידוע שקפאין הוא דבר שמזיק למחלה הוא מקדים אותה, האם עישון סיגריות גם מקדים את המחלה ?

  • מאת silver account:

    מחסור בברזל מתקשר לחוסר הקשבה או ירידה ביכולת ההקשבה, חוסר התמדה וחוסר תשומת לב. ברזל בנוסף להיותו גורם לקשיים נשימתיים, אשר מכניסים את מערכת העצבים למצב של כוננות מביא לחוסר חמצן ללב, לשרירים ולכלי הדם אשר מוליכים חמצן אל המוח.

הוסף תגובה!

הוסף את תגובתך בהמשך הדף, או טראקבק מאתרך. תוכל גם עקוב אחר תגובות לפוסט זה באמצעות RSS.

שמור על תגובה נקיה, הגב לעניין. בלי ספאם.

ניתן להשתמש בתגי ה-HTML האלו:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

בלוג זה תומך ב-Gravatar. אם אין לך עדיין גראווטר, תוכל ליצור לך אחד על-ידי הרשמה ב: Gravatar.