22 ביוני 2014 – 23:07 | אין תגובות

מצורפת ההזמנה למפגש המשפחות הקרוב שייערך ביום ראשון, ה-6 ליולי 2014.
 המפגש יתקיים בבי”ח איכילוב בשעות 16.00 עד  18.00.
 במסגרת המפגש יוצגו:

הצוות המקצועי של היחידה להפרעות תנועה בבית חולים איכילוב, בראשות דר’ טניה גורביץ ודר' אלונה גד, …

המשך קריאה »
מה אפשר לעשות היום?

בריאות טובה היא הנכס החשוב ביותר של האדם. מה אנחנו יכולים לעשות בשביל עצמנו!

מחלת הנטינגטון

מאמרים, קישורים ורשימת אתרים אשר מהווים מקור לידיעת ולימוד על חלת ההנטינגטון

סיפורים אישיים

חולים ובני משפחותייהם מספרים על ההתמודדות עם המחלה.

עדכונים מחקריים

פרסומים של מחקרים חדשים, מאמרים מעניינים בתחום חקר מחלת ההנטינגטון ועוד.

תמיכה ופעילות בעמותה

פעולות העמותה, תמיכה בחולים, כינובים וכנסים.

ראשי » מפגשי העמותה, עדכונים מחקריים

תאי גזע כטיפול חדשני במחלת הנטינגטון

מאת בתאריך 1 במרץ 2009 – 10:244 תגובות

טיפול באמצעות השתלת תאי גזע מהווה חזית חדשנית ומבטיחה בתחום המחלות הניווניות של מערכת העצבים בכלל, ובמחלת הנטינגטון בפרט. מרבית המחקרים בתחום בוצעו מתוך כוונה להחליף את התאים במוח שנפגעו כתוצאה מהמחלה. עד כה, הצטברו עדויות המעידות על הצלחה בניסויים בחיות מעבדה אולם ההצלחה הייתה מוגבלת מאד בניסיונות בחולים.
גישה אחרת לטיפול באמצעות השתלת תאי גזע הינה להשתמש בתאים כאמצעי לשמירה על רקמת המח הפגועה, ולאו דווקא להחליפה. התאים המושתלים מפרישים חומרים בתוך הרקמה, משפרים את מצב תאי העצב החולים, ומאטים את תהליך מותם. בהקשר זה, נודעה חשיבות רבה למשפחה של חומרים המכונים פקטורים נוירוטרופים (neurotrophic factors). פקטורים אלו חיוניים להתפתחות תקינה של מערכת העצבים, וכן לשמירה ואחזקה שוטפת שלה. באופן ספציפי, רמתו של Brain derived neurotrophic factor (BDNF) נמצאה נמוכה יותר במוחם של חולים במחלת הנטינגטון, ובניסויים בהם הופסק ייצורו של הפקטור במוחו של עכבר הודגמו תהליכים ניווניים האופייניים למחלה.
במעבדתנו, במכון פלזנשטיין למחקר רפואי שבאוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' דניאל אופן ופרופ' אלדד מלמד, התמקדנו בתאי גזע שמקורם בחולה עצמו על מנת שניתן יהיה בקלות יחסית להשתילם חזרה. השימוש בתאים אלו בטוח, כיוון שהם אינם יוצרים גידולים, זאת בהשוואה לתאי גזע עובריים שבהם קיים חשש כזה. כמו כן, השימוש בתאים אלו חוסך את הצורך במתן תרופות המדכאות את מערכת חיסון.
לאחר מאמץ מחקרי רב במשך מספר שנים פותח במעבדה פרוטוקול המשרה התמיינות של תאי גזע בוגרים לתאים מפרישי פקטורים נוירוטרופים, כדוגמת BDNF. ניתן לומר, שבידנו כלי חשוב להעברת הפקטורים החיוניים הישר לתוך מערכת העצבים המרכזית. תאים אלו נבדקו ונמצאו יעילים במודלים של מספר מחלות ניווניות של מערכת העצבים, כגון מחלת פרקינסון. במסגרת המחקר בתחום של מחלת הנטינגטון, התוצאות הראו שיפור ניכר במצבם של עכברים טרנסגנים המבטאים את המוטציה של מחלת הנטינגטון (זן R6/2). הראנו שקיים שיפור מוטורי זמני, דחייה של תחילת הסימפטומים והארכת תוחלת החיים של העכברים. תוצאות מחקר זה פורסמו בעיתון היעודי למחלת הנטיגנטון, PLoS currents HD (לקישור – http://currents.plos.org/hd/article/intrastriatal-transplantation-of-neurotrophic-factor-secreting-human-mesenchymal-stem-cells-improves-motor-function-and-extends-survival-in-r62-transgenic-mouse-model-for-huntingtons-disease/)
אחת השאלות החשובות ביותר במחקר זה, היא האם תאים שמקורם בחולי הנטינגטון ישפרו באותה המידה את מצבם של חיות המודל. זאת, כיוון שהמוטציה של המחלה מתבטאת בכל תא בגוף, כולל בתאי הגזע אותם אנו חוקרים. על מנת לקדם את המחקר לקליניקה בחנו את התאים שמקורם בחולי הנטינגטון בהשוואה לתאים שנלקחים ממתנדבים בריאים. לשם כך גייסנו במסגרת מחקר קליני מספר חולים ונשאים של המוטציה למחלת הנטינגטון, מהם נלקחה דגימת מח עצם לצורך הפקת תאי הגזע. בשלב ראשון, הצלחנו להוכיח שהמנגנונים הביולוגים של התאים שמקורם מחולים במחלה דומים לאלו של קבוצת הביקורת שלא נשאה את השינוי הגנטי, ושיעילות ההתמיינות של התאים בשתי הקבוצות היתה דומה ברמת המבחנה. בשלב הבא, תאים שמקורם בנשאי המוטציה או תאים שמקורם בתורמים ללא המוטציה הושתלו במוחותיהם של חיות מודל למחלה (מודל ה- quinolinic acid). הצלחנו להראות שהטיפול יעיל במידה דומה גם אם מקור התאים הוא בנשא או חולה. מדובר בהוכחה ראשונה מסוגה ליעילותו של טיפול תאי שמכיל את המוטציה בגן המקודד להנטיגנטין. עבודה זו פורסמה אף היא (לקישור – http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0014488612000295). אנו מודים מקרב לב לאותם מטופלים שהתנדבו לניסוי ואפשרו את קיומו.
הטכנולוגיה הספציפית של התמיינות תאי הגזע האלו, שפותחה במעבדתנו, נמצאת כעת במסגרת של ניסוי קליני שמבוצע ע"י חברת בריינסטורם תרפיה תאית. הניסוי מתבצע בחולים עם ניוון שרירים (ALS), ונראה שתוצאותיו הראשוניות מבטיחות. אנו מקווים שבעתיד תשקל האפשרות של בדיקת הטכנולוגיה הזו גם בהקשר של מחלת הנטינגטון.
ד"ר עפר סדן
המעבדה לחקר מדעי המח
מכון פלזנשטיין למחקר רפואי, מרכז רפואי רבין
הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א, ofersa@post.tau.ac.il

4 תגובות »

הוסף תגובה!

הוסף את תגובתך בהמשך הדף, או טראקבק מאתרך. תוכל גם עקוב אחר תגובות לפוסט זה באמצעות RSS.

שמור על תגובה נקיה, הגב לעניין. בלי ספאם.

ניתן להשתמש בתגי ה-HTML האלו:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

בלוג זה תומך ב-Gravatar. אם אין לך עדיין גראווטר, תוכל ליצור לך אחד על-ידי הרשמה ב: Gravatar.